סטומה נוצרת בניתוח במטרה להפריש צואה או שתן מהגוף לשקית חיצונית. הסטומה עשויה מקטע של המעי כך שהוא בצבע אדום או ורוד ורטוב למגע. הסטומה אינה מקבלת אספקת עצבית חושית ולכן אין בה תחושות כמו כאב. משמעות הדבר היא שיש לנקוט משנה זהירות עם סטומה מכיוון שעלולים להגרם לה נזקים בשוגג מבלי שהחולה יחוש בכך.
מדוע מבוצעים ניתוחי סטומה?
ניתוחי סטומה מבוצעים מסיבות שונות כמו סרטן, מחלות במערכת העיכול ומחלות מעי דלקתיות. סוג הסטומה תלוי במחלה או הבעייה ויכול להיות זמני או קבוע. סטומות זמניות דורשות ניתוח נוסף כדי לסגור אותן, כך שניתן יהיה לחדש את מעבר הצואה דרך פי הטבעת.
ציוד סטומה
ציוד סטומה משמש להכלת פלט הבטן; הוא נקרא גם שקיקי סטומה או שקיות סטומה. הציוד מיועד להצמד לעור הבטן סביב הסטומה ולאסוף ולהכיל את פלט המעיים.
אחיות ואחים שאינם מתמחים בסטומה ועוסקים במגוון תחומי התמחות אחרים, עשויים לפגוש חולים עם סטומה. מטופלים בעלי סטומה מסוגלים בדרך כלל לטפל בה בעצמם. ברם לאחר השחרור מבית החולים יש צורך מהותי להבטיח כי כל חולים העצמאיים יקבלו הדרכה וליווי מקצועיים וסבלניים מייד עם צאתם מבית החולים. בה בעת חובה לדאוג לכך שחולים שאינם מסוגלים לטפל בעצמם בסטומה, יקבלו טיפול תומך מלא מאח או אחות סטומה מומחה/ית מייד בצאתם מבית החולים.
למרות שהסטומה הנפוצה ביותר היא קולוסטומיה, נוצר מספר הולך וגדל של אילוסטומיות זמניות.
לציוד סטומה מספר חלקים: המדבקה, השקית והכיסוי הרך. חלקו הנדבק של הציוד נקרא בסיס. חלק זה הוא ידידותי לעור ונוצר בדרך כלל מחומרים הדומים להלבשה הידרוקולואידית, כך שהוא עדין למגע על העור וגורם למעט מאוד אלרגיות. בנוסף הוא גם נדבק היטב ויש לו תכונות ריפוי.
יש להדביק את הבסיס בזהירות על העור הפריסטומלי סביב הסטומה. חשוב להבטיח שלא יהיו קמטים בבסיס, מכיוון שקמט יביא לאיטום לא בטוח של הדבק והציוד עשוי לדלוף.
חשוב גם להבטיח שהחור בבסיס עשוי כהלכה ומותאם לגודל הסטומה. אח או אחות סטומה מומחים מלמדים את החולים כיצד למדוד את הסטומה שלהם ולחתוך את הטבעת אטימה כך שתתאים לגודל הרצוי. הגודל האידיאלי לחיתוך טבעת אטימה הוא בערך 2-3 מ"מ מגודלה של הסטומה ועליה להתאים גם בצורתה, שהיא בדרך כלל עגולה עבור סטומה קבועה וסגלגלה עבור סטומת לולאה. לאחר כשמונה שבועות ניתן להשתמש בבסיס חתוך מראש, אם הסטומה עגולה בצורתה .
מוצרי הסטומה מגיעים בערכה אחת או בשני חלקים. בציוד ערכה אחת, הבסיס והשקית מחוברים זה לזה והם מוסרים כיחידה אחת.
בציודים דו-חלקיים, הבסיס נפרד מהשקית שני חלקים אלה מחוברים יחד עם טבעות "לחיצה" או דבק. אין להשתמש בציוד דו-חלקי המצטרף יחד עם מדבקה ללא הבסיס, כי אינו מיועד לשימוש במגע עם העור. בציודים דו-חלקים ניתן להשאיר את הבסיס במקומו מספר ימים (בדרך כלל ארבעה לכל היותר) ואת חלק השקית ניתן להסיר ולהחליף לפי הצורך.
כל שאר הציודים מיועדים לפינוי פסולת כללית, כמו מטליות או מגבות סניטריות.
ניתן להשיג מגוון גדול של אביזרי סטומה עם מגוון פונקציות. חלקם משמשים לסייע להדבקה ולהפחתת דליפה, כמו אטמים / מכסים ודבק נצמד. אביזרים אחרים מסייעים בהגנה על העור, כמו מגבונים להגנה, תרסיסים או אבקות. ניתן להשתמש במסיר דבק להסרת ציודים.
אנשים רבים עם סטומה לא יזדקקו לאביזרים נלווים. מי שיש לו בעיות בטיפול בסטומה צריך לפנות לאחות מומחית לסטומה לשם הערכה מלאה לפני תחילת טיפולים או שימוש באביזרים.
ישנם שלושה סוגים עיקריים של סטומה - קולוסטומיה , ileostomy ו urostomy . הם יכולים להיות זמניים וקבועים; סטומות זמניות הן לעיתים קרובות סטומות לולאה ואלה הקבועות הן סטומה סופית.
ליצירת סטומה מתבצע ניתוח שמביא לחתך קטן בדופן הבטן דרכו מוצא המעי. צואה או שתן יעברו דרך הסטומה, תלוי בסוג הניתוח.
קצה סטומה נוצר כאשר סוף המעי מובא דרך דופן הבטן והקצוות מתהפכים (בדומה להפניית ראש הגרב) ונתפרים בתפרים מתכלים לדופן הבטן. תפרים אלה מתמוססים בדרך כלל שישה עד שמונה שבועות לאחר הניתוח; אם הם לא מתמוססים, יש להסיר אותם. סטומה סופית היא בדרך כלל קבועה.
סטומת לולאה היא לולאת מעי קטנה המובאת דרך דופן הבטן. לאחר מכן המעי מחולק באופן חלקי והקצוות מופנים לאחור ונתפרים לדופן הבטן. קצה אחד של הלולאה הוא פרוקסימלי המעביר צואה, ואילו דרך הקצה הדיסטלי לא עובר דבר מלבד אולי ריר מדי פעם. סטומה של לולאה היא בדרך כלל זמנית ויש צורך בפעולה נוספת כדי להפוך או לסגור אותה.
קולוסטומיה נוצרת מהמעי הגדול או המעי הגס, לרוב המעי הגס הסיגמואידי או היורד, אם כי ניתן ליצור קולוסטומיה רוחבית. אלה בדרך כלל בקוטר 30-35 מ"מ ומגדלים באופן אידיאלי מעל פני העור בערך 5 מ"מ. אם נוצר קולוסטומיה במעי הדיסטלי, כמו הסיגמואיד או המעי הגס היורד, תפוקת הקיבה תהיה צלקתית ותיצור צואה רכה. תנועת המעי תהיה דומה לתדירות הקודמת של המטופל. מוצרי סטומה המשמשים יחד עם קולוסטומיה סגורים בדרך כלל ויכולים להיות בערכה אחת או דו חלקית. יש להסירם ולהחליפם כאשר שליש עד חצי מתמלא צואה. אם מטופל צריך להחליף ציוד סטומה בתדירות גבוהה, קיימת סכנה לפגיעה בעור הפריסטומלי. עבור אלו שצריכים להחליף ציוד שלהם יותר מפעם ביום, יתכן ששני חלקים יתאימו יותר, מכיוון שאפשר להשאיר את הבסיס במקום ולכן העור מוגן יותר מפני קילוף.
אילוסטומיות נוצרות מהמעי הדק או האילאום, לרוב הקצה, בקטע שלפני החיבור למעי הגס; הוא נקרא ileum - מסוף. הן בדרך כלל בקוטר 30 מ"מ ובאופן אידיאלי יש לה זרבובית קטנה של 25 מ"מ, המאפשרת לצואה רכה לעבור לציוד ולא מתחת לשוליים הפנימיים של הבסיס כדי לא לגרות את העור הפריסטומי. בסוג זה של סטומה עוברים גם גזים. תפוקת אילוסטומיה הינה נוזלית מכיוון שהיא לא עברה דרך המעי הגס. המשמעות היא שלא הייתה הזדמנות למעי הגס לספוג מחדש נוזלים ולהפוך את הצואה ליצוקה. האדם הממוצע עם איילוסטומיה יעביר 800 מ"ג צואה מדי יום, מה שמצריך ציוד ניקוז במקשה אחת או שתיים ולרוקן ארבע עד שש פעמים ביום. לציוד הניתן לניקוז יש חיבור בקצה המאובטח בדרך כלל עם חיבור סקוטש כדי לאפשר ריקון קל יותר. ציוד אילוסטומיה בסגנון ישן יותר עשויים להיות מהודקים על ידי קליפ פלסטי או עניבה רכה. הצואה והגזים מרוקנים ישירות לשירותים. הציוד מוחלף בדרך כלל כל יום עד ארבעה ימים.
אורוסטומיות נוצרות בדרך כלל באמצעות קטע קטן של מעי האילום כדי ליצור את הצינור לתוכו מושתלים השופכנים. ניתן להשתמש גם במעי הגס אך הדבר אינו שכיח. בעוד אורוסטומיה נראית דומה לאילוסטומיה, בכך שהיא בקוטר של כ 30 מ"מ ובאופן אידיאלי יש בה זרבובית של 25 מ"מ. התפוקה היא שתן, שמועבר ללא הרף, וכמות קטנה של ריר. הציוד ניתן לניקוז, אך במקום חיזוק מסוג וולקרו, יש בו ברז או בורג כדי להדק את חלקו התחתון של הציוד. ניתן לחבר זאת לשקית ניקוז לילה כדי לאפשר ניקוז נוסף למשך הלילה, בדומה לשקית צנתר . כמות השתן שהועברה זהה בערך לתקופה שלפני הניתוח; בערך אחד עד שני ליטר ביום. הציוד יכול להיות בערכה אחת או דו חלקי ובדרך כלל הוא מוחלף כל יום עד שלושה ימים.
* התכנים באתר זה נועדו למטרת הצגת מידע כללי בלבד. התוכן המופיע באתר זה אינו מהווה המלצה רפואית ואינו מהווה תחליף לפניה לייעוץ או שרות רפואי.
