הנה מספר עצות מועילות לכל בעלי הסטומה בכל תקופה. תזונת סטומה צריכה להיות מאוזנת ולשלב מגוון של מזונות.
חשוב לציין שבתהליכי הניסוי ותעייה, בראשית הדרך לאחר הניתוח, יהיו בעלי סטומה שיגלו שמזונות מסוימים משפיעים לרעה על הסטומה שלהם ויצטרכו לבחור להימנע ממזונות אלו או להגביל את כמותם.
זאת היא תקופה מאתגרת שמצריכה למידה סבלנית, אימון והסתגלות בנושאים רבים ובהם כמובן התזונה. בנוסף להמלצות הכלליות שלעי"ל, נדרש בתקופה זו זיהוי אינדיבידואלי של המאפיינים והצרכים התזונתיים של כל בעל/ת סטומה באופן אישי. לאחר השחרור מבית החולים חובה לקיים ייעוץ תזונה צמוד, מלווה בהסברים מדוייקים כדי לאפשר למטופל/ת ניסוי ותעייה באכילה וקבלת משוב לעיתים קרובות. רק כך ניתן לגלות במדוייק אילו מיני מזון ואיזו תדירות ואופן אכילה מועילים ומיטיבים עם המטופל/ת.
חשוב לציין כי השאיפה היא שלאחר תקופת ההסגלות והמעבר לשגרה, יווצר סיכוי גבוה שהמטופל/ת יוכלו לחזור לאכול ולשתות בתדירות וכמות דומים לתזונה שלפני הניתוח.
כאמור, בתקופה המיידית שלאחר הניתוח, יש לצרוך נוזלים דרך הפה ולהקפיד כל הזמן על לעיסה טובה של האוכל. בימים ובשבועות שלאחר הניתוח יש לאכול מעט ולעיתים קרובות. במקרים של בחילות, ניתן להפחית את צריכת המזון לזמן מה.
בעלי קולוסטומיה עלולים לחוות שלשולים. שלשול יכול לנבוע מזיהום, לחץ נפשי או תופעות לוואי מתרופות כמו אנטיביוטיקה. אוכל מטובל מידי או מטוגן, אלכוהול וקפאין, עלולים גם הם לגרום לשלשולים. אם עולה חשד שצריכת מזון או שתייה מסויימים מהווים גורם לשלשול, יש לצמצם באכילת מזונות אלו. לאחר בדיקה והמלצה רפואית מוסמכת, ישנם מקרים שנכון יהיה ליטול תרופות נגד שלשול במטרה להאט את פעולם המעיים ולעבות את הצואה. בעניין זה יש לפנות לאחות סטומה.
בעלי קולוסטומיה אינם שולטים על פליטת הגזים שלהם, דבר שיכול להיות מביך עבורם בנסיבות זוגיות/חברתיות. זה נושא המצריך תמיכת אחות סטומה ובמידה הנדרש גם צוות מסייע. בסוגי סטומה שונים ניתן להעריך את משך הזמן שחולף בין מועד האכילה לבין זמן פליטת הגזים. למרות שישנן מדידות קליניות ממוצעות לפי סוגי סטומה שונים, המציאות מראה כי משך זמן זה שונה מאדם לאדם ויכול לנוע בין שעה וחצי לחמש שעות (באילאוסטומיה), אך יכול גם להגיע לטווח של 5-8 שעות (בקולוסטומיה). השוני מאדם לאדם תלוי כאמור בסוג הסטומה, בהרכב חיידקי המעיים של כל מטופל, במזון שנאכל, בקצב הלעיסה ובכמות האוויר שחדרה לקיבה.
גזים נפלטים כחלק מתהליך העיכול וחלק משמעותי מפליטת הגזים בא מבליעת אוויר. לכן, אכילה ולעיסה איטית, המנעות משיחה תוך כדי אכילה, הימנעות ממשקאות תוססים, המנעות משתיה באמצעות קש, המנעות מעישון ומלעיסת מסטיקים, מפחיתים מאד את בליעת האוויר ובכך תורמים להפחתה משמעותית של הצטברות הגזים במעי.
רוב המזון נספג במעי הדק העליון, ולכן, בדרך כלל בעלי אילוסטומיה יכולים לצרוך תזונה טובה מבלי שיתעוררו בעיות מיוחדות.
כ 6-8 שבועות לאחר הניתוח, האילוסטומיה מתחילה לתפקד באופן תקין. במצב תקין זה, עולה הבטחון מצריכת מזון מגוון יותר. לעיתים קרובות צורכים בעלי אילוסטומיה מזון דל סיבים כמו לחם לבן ופסטה. עם זאת, הם צריכים לאכול גם פירות וירקות ולהקפיד על לעיסה איטית וארוכה כדי למנוע חסימות. ניתן גם לצרוך ירקות מבושלית היטב. גם כאן אלכוהול עלול לגרום לצואה רכה ויש לצרוך אותו במתינות.
חסימה יכולה להתרחש כשהמזון אינו נלעס דיו. בתקופה שלאחר הניתוח יכולות להווצר חסימות עקב בצקת מעי. לכן על בעלי אילוסטומיות להימנע ממזונות כמו אגוזים, ירקות גולמיים, סלט, אפונה ופטריות במשך כששה שבועות לאחר הניתוח. אח"כ ניתן לחזור ולאכול מזונות אלה בכמויות קטנות עם לעיסה איטית ומוקפדת.
סתימה עלולה לגרום לכאבי בטן ונפיחות והסטומה עלולה להפסיק לעבוד. במצב זה הפסקת אכילה והמשך שתייה יכולים להתגבר ולעבור את החסימה. אם גם נסיון זה נכשל, יתכן שידרש עירוי נוזלים.
בעלי אילוסטומיה יכולים לייצר באופן זמני כמות צואה גבוהה. במצב זה יש לעקוב רפואית אחר תפוקת השתן ולוודא שהיא תקינה. כאן יש צורך במעקב אחות סטומה. אם כמות השתן מצטמצמת יתכן וידרש עירוי מי מלח (לטווח קצר). אם ייצור מוגבר של הצואה אינו פוסק, (לעיתים בגלל כריתת המעי הקטן), יתכן שיהיה צורך לתת טיפול ארוך טווח בתמיסת אלקטרוליט המכיל נתרן, גלוקוז, נתרן ביקרבונט ומים. במקרה זה, אוכל מלוח ותזונה דלת סיבים יכולים גם הם להיות מועילים, יחד עם תרופות נגד שלשול.
מטופלים עם תפוקת צואה גבוהה באופן קבוע, נזקקים לטיפול תרופתי נוסף ויש ליידע את אחות הסטומה בעניין זה.
בעלי אורוסטומיה סובלים לעיתים קרובות מדלקות בדרכי השתן, שבדרך כלל ניתן למנוע אותן על ידי שתייה מרובה. מטופלים אלו חייבים לשתות יותר בימים של מזג אוויר חם או במהלך פעילות גופנית. צריכת אלכוהול גבוהה תגדיל את תפוקת השתן והדבר נכון במיוחד לגבי צריכה גבוהה של בירה לסוגיה. בנוסף, מזונות מסוימים כמו דגים שמנוניים, בצל, שום ,ומיני תבלינים עשויים לשנות את ריח השתן. סלק בכמות גדולה עלול לצבוע את השתן בצבע ורוד או אדום ולעורר דאגה.
לסיכום, המעבר בין התקופה שלאחר הניתוח לתקופת השגרה יכול להיות ממושך, אך סבלנות, התמדה ובעיקר תמיכה וסיוע מקצועיים של אחות סטומה, יכולם לשפר את המעבר הזה ולהפוך את הסטומה לעניין שגרתי שאינו מפריע לאורח חיים בריא ותקין.
* התכנים באתר זה נועדו למטרת הצגת מידע כללי בלבד. התוכן המופיע באתר זה אינו מהווה המלצה רפואית ואינו מהווה תחליף לפניה לייעוץ או שרות רפואי.
